עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

חיילת בת 20 מהחוף הדרומי במישור החוף
התגייסתי ללוחמה כי כאב לי באגו להיות פקידה שמכינה קפה
היום, כמעט שנתיים מאז שהתגייסתי, כואב לי בלב שאני רואה את הבית פעם בשבועיים
ועצם העובדה שאם לא הייתי לוחמת, הייתי יכולה להשתחרר בעוד 4 חודשים. אבל לא. חתמתי על שנתיים ו8.
לא מאמינה ב"לא יכול" יש רק "לא רוצה"
החיים יזיינו את כולנו ממילא, אז לפחות להנות מהדרך.
ואם מישהו החליק על השכל, ובא לו בטוב לשמוע מרמור 24/7 , אז בבקשה:
Eldana1960@gmail.con
חברים
love myselfLee.lea lIM ALMs.deathרק אל תפסיקו לנשום
wolf heartאחת שיודעתGod Is A Woman
נושאים
צבא  (4)
אהבה  (3)
זכרונות  (3)
מחשבות  (3)
ארוטיקה  (2)
חורף  (2)
תשוקה  (2)
אלכוהול  (1)
הנאה  (1)
מטרות  (1)
סקס  (1)
משמעות החיים
•  הנאה תשוקה סקס
•  למידה חוכמה ידע
•  התקדמות השגת מטרות
•  אהבה רגישות הבנה
מאיפה הגעתי

אני עדין אוהבת אותך

16/04/2018 20:53
Anastasia
אהבה, זכרונות

והנה אני שוב יושבת ונזכרת ברגעים קטנים כגדולים. 

כשהגשם תפס אותנו באמצע הרחוב, אז תפסת את היד שלי ורצת מתחת לגג של אחד הבניינים, עמדנו מחובקים שם במשך שעה שלמה והסתכלנו על הגשם שוטף את הרחובות. 

בפעם הראשונה שיצאנו, ואכלת את הכריך המוזר הזה שאני אפילו לא זוכרת איך קוראים לו, נישקת אותי ואמרתי "איכ" מהטעם שנשאר לך בפה ואתה התחלת להתגלגל מצחוק. אז הפעם אני נישקתי אותך. 

כשהלכנו לחוף באמצע הלילה, סתם ככה בלי סיבה, אני הלכתי ודיברתי ולא שמתי לב שנשארת מאחור, עד שרצת אלי, חיבקת אותי מאחורה והנפת אותי באוויר, גרמת לי לבהלה זמנית וזה הצחיק אותך, איימתי שאני אהרוג אותך ואמרת שאני לא אהיה מסוגלת לעשות את זה, כי אני אוהבת אותך יותר מדי. 

בפעם הראשונה שהתעוררנו ביחד בבוקר, שאלתי איך אתה מרגיש וענית שאתה מרגיש מדהים, שאתה חי ולא סתם קיים. 

בפעם הראשונה שחקרת את הגוף שלי, אחרי שידעת מה עברתי לפני כן ואת הצלקות שנשארו לי. תמיד שאלת אם זה בסדר, לפני כל תנועה שעשית, ביקשת את הרשות שלי. וכשראית שהיססתי, הלכת אחור. "בזמן שלך אהובה שלי" אמרת ונישקת אותי על הראש. 

כשהגעתי למצב שאני יכולה ליישר מבט לתוך הכחול המטורף של העיניים שלך ולהגיד בלי לחשוב פעמיים "אני רוצה אותך. עכשיו." והיית מרים אותי עם יד אחת ועם השניה קורע ממני את הבגדים. ושנינו היינו צוחקים. 

כשהיה לי האנגאובר, אתה כיבית את כל האורות בדירה שלך ונתת לי פשוט להניח את הראש על הכתף שלך ולא הוצאת מילה, רק ליטפת אותי עם אצבעות גסות מלאות בעדינות ולקחת את כל הכאב. 

 

אני נזכרת בכמה שאהבנו. 

בכמה שאתה אהבת אותי. 

בכמה שאני אהבתי אותך.

 

ואני לא מסוגלת להזכר בכלל ברע שהיה, כי הוא היה שולי כל כך. 

וזה עדין לא עבד.

 

אהוב שלי. אני עדין אוהבת אותך. עם כל נשימה שהריאות שלי דורשות, אני מרגישה את זה חזק יותר ויותר. 

 

מלאך שלי, בבקשה, תחזור.


Space girllea ledya
על מנת לכתוב תגובה יש להתחבר לאתר, או אם אינכם עדיין רשומים הרשמו בחינם.
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
שדים ומלאכים

פעם, בתור ילדה, חלמתי על האביר שיגיע עם הסוס הלבן ויגרום לי להתאהב בו נואשות.
היום, אחרי שחוויתי שדים רכובים על מפלצות מהגהנום, במסווה של אבירים וסוסים לבנים, אני כבר לא מאמינה באביר.

אני צריכה את המפלצת שתצליח להשאיר אותי חסרת מילים.